אֵיךְ אֶפְשָׁר לִישֹׁן?

בַּיָּמִים שֶׁבָּהֶם הֵכִין מָרָן הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זְצַ"ל אֶת סִפְרוֹ הַחָשׁוּב שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת "יְחַוֶּה דַּעַת", הָיָה סֵדֶר יוֹמוֹ עָמוּס וּמָלֵא בַּעֲבוֹדָה רַבָּה. הָרַב הִקְדִּישׁ אֶת רֹב שְׁעוֹת יְמָמָתוֹ כְּדֵי לַעֲבֹר בְּעִיּוּן עַל כָּל הַתְּשׁוּבוֹת הַהִלְכָתִיּוֹת שֶׁכָּתַב, וּלְהָכִין אֶת הַסֵּפֶר לִדְפוּס בַּצּוּרָה הַמְּדֻיֶּקֶת בְּיוֹתֵר.

כְּדֵי לְבַצֵּעַ אֶת הָעֲבוֹדָה הַמֻּרְכֶּבֶת הַזֹּאת, נֶעֱזַר מָרָן הָרַב עוֹבַדְיָה בִּבְנוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד, שֶׁהָיָה בְּאוֹתָם יָמִים אַבְרֵךְ צָעִיר וְנִמְרָץ. הָאָב וְהַבֵּן הָיוּ יוֹשְׁבִים יַחְדָּו שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, מְעַיְּנִים בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, דָּנִים בַּהֲלָכוֹת הַסְּבוּכוֹת וּמְלַבְּנִים אֶת כָּל הַסֻּגְיוֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּדִיּוּק נִמְרָץ וּבְעַמְקוּת גְּדוֹלָה.

לַיְלָה אֶחָד נִמְשְׁכָה הַלְּמִידָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת שֶׁל הָאָב וְהַבֵּן שָׁעוֹת רַבּוֹת מֵעֵבֶר לַמְּתֻכְנָן. הַזְּמַן עָבַר בִּמְהִירוּת, וְהַשָּׁעוֹן עַל הַקִּיר הֶרְאָה כְּבָר עַל הַשָּׁעָה אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר. רַבִּי דָּוִד הַצָּעִיר, שֶׁהִרְגִּישׁ עֲיֵפוּת גְּדוֹלָה מֵהַלִּמּוּד הַמְּאֻמָּץ, פָּנָה אֶל אָבִיו וּבִקֵּשׁ בְּנַחַת: "אַבָּא, הַאִם אוּכַל לָלֶכֶת כָּעֵת לִישֹׁן?"

מָרָן הָרַב עוֹבַדְיָה הֵנִיף אֶת רֹאשׁוֹ וְהֵשִׁיב לוֹ בְּחִיּוּב. רַבִּי דָּוִד, שֶׁהָיָה עָיֵף מְאֹד, צָנַח מִיָּד עַל מִטָּתוֹ בִּבְגָדָיו וְנִרְדַּם בִּמְהִירוּת מִתּוֹךְ עֲיֵפוּת רַבָּה.

אַךְ רַק שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת קְצָרוֹת חָלְפוּ מֵאָז. בַּשָּׁעָה שֶׁבַע בַּבֹּקֶר נִצַּב מָרָן הָרַב עוֹבַדְיָה לְצַד מִטַּת בְּנוֹ, וְעוֹרֵר אוֹתוֹ מִשְּׁנָתוֹ בְּעַדְנוּת וּבְאַהֲבָה רַבָּה. הָרַב אָמַר לוֹ: "דָּוִד, קוּם. הַשָּׁעָה כְּבָר שֶׁבַע בַּבֹּקֶר, קוּם לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית".

רַבִּי דָּוִד פָּקַח אֶת עֵינָיו בְּקֹשִׁי רַב, הִבִּיט בְּאָבִיו וְאָמַר: "אַבָּא, אֲנִי עֲדַיִן עָיֵף מְאֹד. אָקוּם עוֹד מְעַט לַמִּנְיָן שֶׁל הַשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר...".

אֲבָל מָרָן הָרַב עוֹבַדְיָה לֹא וִתֵּר לוֹ. הוּא הִבִּיט בִּבְנוֹ וְאָמַר לוֹ בְּתֵמַהּ: "אֵיךְ תּוּכַל לִישֹׁן?! הֲלֹא אֲנִי, מִיּוֹם שַׁבָּת אֵינִי מַצְלִיחַ לִישֹׁן!"

כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי דָּוִד, הִתְיַשֵּׁב מִיָּד עַל מִטָּתוֹ בִּפְלִיאָה גְּדוֹלָה. "מִיּוֹם שַׁבָּת אַבָּא לֹא מַצְלִיחַ לִישֹׁן?!" שָׁאַל בִּדְאָגָה וּבְהַפְתָעָה, "וַהֲלֹא הַיּוֹם הוּא כְּבָר יוֹם שֵׁנִי! הַאִם אַבָּא לֹא יָשַׁן כִּמְעַט שְׁלוֹשָׁה יָמִים תְּמִימִים?! מַדּוּעַ?"

מָרָן הָרַב עוֹבַדְיָה הִסְבִּיר לוֹ בִּפְשִׁיטוּת: "קֻשְׁיָה חֲמוּרָה וְקָשָׁה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחִי, וְטֶרֶם מָצָאתִי לָהּ יִשּׁוּב וּתְשׁוּבָה. אֵין לִי מְנוּחַת הַדַּעַת וְאֵינִי מְסֻגָּל כְּלָל לִישֹׁן, כָּל עוֹד לֹא אֶמְצָא לָהּ פִּתְרוֹן נָכוֹן".

אָז פָּנָה מָרָן אֶל בְּנוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "וְאַתָּה, הַאִם עֲדַיִן תְּבַקֵּשׁ לִישֹׁן שָׁעָה נוֹסֶפֶת?"

כְּשֶׁשָּׁמַע רַבִּי דָּוִד אֶת דִּבְרֵי אָבִיו הַגָּדוֹל וְאֶת אַהֲבָתוֹ הָעֲצוּמָה לַתּוֹרָה, קָם מִיָּד בִּזְרִיזוּת מֵהַמִּטָּה וּמִהֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית.

💡 כְּשֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּצְוֹת בֶּאֱמֶת, אָנוּ עוֹשִׂים כָּל מַאֲמָץ לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה וּבִזְרִיזוּת.
🖥️ פתחו את המצגת
מקור:
📚 עוד חומרי לימוד – חינם, במאגר הקול החמישי: חיפוש באתר
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/