לִפְנֵי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנִים, בְּאֶרֶץ סְפָרַד, חָיוּ שְׁנֵי חֲבָרִים טוֹבִים וּשְׁכֵנִים: רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי וְרַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא. רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, וְאִלּוּ לְרַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא לֹא הָיְתָה פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, וְלֹא הָיָה לוֹ כָּל כָּךְ כֶּסֶף לִקְנוֹת אֹכֶל וְלִקְנוֹת דְּבָרִים.
רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי רָצָה מְאֹד לַעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ. הוּא פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: "תֵּן לִי, אֲנִי אֶתֵּן לְךָ קְצָת, אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ, מָה הַבְּעָיָה?". אֲבָל רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא סֵרֵב וְאָמַר: "לֹא, אֲנִי לֹא יָכוֹל. זֶה מְבַיֵּשׁ אוֹתִי. אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁיַּעַזְרוּ לִי, אֲנִי בְּסֵדֶר גָּמוּר. עֲזֹב, אֲנִי גַּם אֵין לִי מַזָּל בְּפַרְנָסָה, כָּל מָה שֶׁאֲנִי מִתְעַסֵּק בּוֹ - אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ".
רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי לֹא וִתֵּר. הוּא חָשַׁב עַל תָּכְנִית כְּדֵי לַעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ בְּלִי לְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ. הוּא קָרָא לִשְׁנֵי תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: "תִּשְׁמְעוּ, אַתֶּם תִּתְחַבְּאוּ מֵאַחֲרֵי הַשִּׂיחַ שֶׁלְּיַד הַבַּיִת שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא. כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מֵהַבַּיִת, תְּפַזְּרוּ מַטְבֵּעַ זָהָב כָּכָה לְיַד הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, וְעוֹד מַטְבֵּעַ אַחֲרֵי כַּמָּה מֶטְרִים, וְעוֹד מַטְבֵּעַ אַחֲרֵי כַּמָּה מֶטְרִים. כָּכָה הוּא יִמְצָא אֶת זֶה. אֵין בָּזֶה הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, כִּי זֶה רַק מַטְבֵּעַ אֶחָד, וְהוּא יוּכַל לָקַחַת. כָּכָה לְפָחוֹת נוּכַל לַעֲזֹר לוֹ בְּלִי לְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ".
הַתַּלְמִידִים הִגִּיעוּ בַּבֹּקֶר הַמֻּקְדָּם, בְּשָׁעָה אַרְבַּע בַּבֹּקֶר, וְהִתְחַבְּאוּ מֵאַחֲרֵי הַשִּׂיחַ. כַּאֲשֶׁר רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא יָצָא מֵהַבַּיִת, הוּא הָיָה עִם עֲצִימַת עֵינַיִם, וְהוּא לֹא רָאָה אֶת מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב.
כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, הַתַּלְמִידִים סִפְּרוּ לְרַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי שֶׁהַיּוֹם הָלַךְ רַבִּי אַבְרָהָם בַּעֲצִימַת עֵינַיִם. רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי נִגַּשׁ אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "רַבִּי אַבְרָהָם, יְדִידִי הַיָּקָר, לָמָּה? מָה קָרָה? לָמָּה הָלַכְתָּ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת? רָצִיתִי לַעֲזֹר לְךָ...".
עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא: "קֹדֶם כֹּל, אַתָּה רוֹאֶה, אָמַרְתִּי לְךָ, אֵין לִי מַזָּל בְּעִנְיְנֵי פַּרְנָסָה, אִי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לִי. אֲבָל כָּל בֹּקֶר אֲנִי מְבָרֵךְ 'פּוֹקֵחַ עִוְרִים', וַאֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי 'מַעְנְיֵן אֵיךְ עִוֵּר מַרְגִּישׁ'. אָמַרְתִּי, הַיּוֹם אֲנִי אַרְגִּישׁ אֵיךְ עִוֵּר מַרְגִּישׁ. אֲנִי אֵלֵךְ בַּעֲצִימַת עֵינַיִם מֵהַבַּיִת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְזֶה הָיָה לִי כָּל כָּךְ קָשֶׁה. אָמַרְתִּי תּוֹדָה, תּוֹדָה לַה' שֶׁאֲנִי מַצְלִיחַ לִרְאוֹת".