המרגלית משמיים

פְּתִיחָה: רֵיחוֹת הַחַג בָּאֲוִיר

יְלָדִים, נַסּוּ לְדַמְיֵן אֶת הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי לֵיל הַסֵּדֶר. מָה אַתֶּם מַרְגִּישִׁים בַּבַּיִת?

רֵיחַ שֶׁל מָרָק עוֹף חַם מִתְבַּשֵּׁל עַל הַגָּז, קוֹל הַסִּירִים הַמְבַעְבְּעִים, מַצּוֹת פְּרִיכוֹת עֲטוּפוֹת בְּמַפָּה לְבָנָה, תַּפּוּחֵי אֲדָמָה שֶׁנּוֹסָפִים לַסָּלָט, וּבְגָדִים חֲדָשִׁים וּמְגֹהָצִים מְחַכִּים עַל הַמִּטָּה. הַלֵּב רוֹקֵד מִשִּׂמְחָה לִקְרַאת חַג הַפֶּסַח!

כָּךְ הִרְגִּישׁוּ כָּל תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. אַךְ בְּבַיִת אֶחָד, קָטָן וְדַל, שָׂרַר שֶׁקֶט עָצוּב. הָיָה זֶה בֵּיתוֹ שֶׁל גְּדוֹל הַדּוֹר, הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא .

רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה יְדִיד נַפְשׁוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא, רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, וְהוּא הָיָה יוֹשֵׁב כָּל הַיָּמִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלוֹמֵד תּוֹרָה בְּחַבְרוּתָא עִם גָּאוֹן עָצוּם אַחֵר – רַבִּי חִיָּא. הֵם הָיוּ צוֹלְלִים בְּיָם הַתַּלְמוּד, מְבָרְרִים כָּל הֲלָכָה, וּפְנֵיהֶם מְאִירוֹת כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.

אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ עֶרֶב פֶּסַח, רַבִּי שִׁמְעוֹן צָעַד הַבַּיְתָה אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ. כְּשֶׁעָבַר בַּשּׁוּק, הוּא שָׁמַע אֶת הַסּוֹחֲרִים צוֹעֲקִים: "בָּשָׂר טָרִי לֶחָג! תַּפּוּחִים לַחֲרֹסֶת!". הוּא נָשַׁם אֶת רֵיחַ תַּבְשִׁילֵי הֶחָג שֶׁעָלָה מֵחַלּוֹנוֹת הַשְּׁכֵנִים. אַךְ מֵהַחַלּוֹן בְּבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ, לֹא עָלָה שׁוּם רֵיחַ, וְלֹא יָצָא שׁוּם עָשָׁן שֶׁל תַּנּוּר.

הַדְּמָעוֹת בַּבַּיִת הָרֵיק

רַבִּי שִׁמְעוֹן נִכְנַס הַבַּיְתָה בַּעֲדִינוּת. הַקִּירוֹת הָיוּ חֲשׂוּפִים, הַשֻּׁלְחָן הָיָה רֵיק, אַךְ מָה שֶׁקָּרַע אֶת לִבּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק יוֹתֵר מִכֹּל, הָיוּ קוֹלוֹת הַבֶּכִי הַחַלָּשִׁים. הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים בָּכוּ מֵרָעָב. לֹא הָיְתָה לָהֶם אֲפִלּוּ מַצָּה קְטַנָּה אַחַת לְקַיֵּם בָּהּ אֶת מִצְוַת הֶחָג!

אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִשָּׁה צַדֶּקֶת וּקְדוֹשָׁה שֶׁאָהֲבָה אֶת הַתּוֹרָה בְּכָל לִבָּהּ, לֹא הִתְלוֹנְנָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל. אֲבָל עַכְשָׁו, לִקְרַאת חַג הַפֶּסַח, עֵינֶיהָ הָיוּ נוֹצְצוֹת מִדְּמָעוֹת.

"רַבִּי," הִיא לָחֲשָׁה בְּכָבוֹד, "הַיְלָדִים בּוֹכִים... מָה נַעֲשֶׂה לִקְרַאת לֵיל הַסֵּדֶר? הֵיכָן אַרְבַּע הַכּוֹסוֹת שֶׁלָּנוּ? הֵיכָן הַמַּצּוֹת? אֵין לָנוּ אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת בַּכִּיס!".

רַבִּי שִׁמְעוֹן כָּאַב אֶת כְּאֵב הַיְלָדִים וְהָאִשָּׁה הַצַּדֶּקֶת. הוּא יָדַע שֶׁאֵין בָּעוֹלָם בָּשָׂר וָדָם שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לוֹ מִיָּד, וְהוּא גַּם סֵרֵב לְבַקֵּשׁ צְדָקָה אוֹ מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם. הוּא הֶחְלִיט לִפְנוֹת יָשָׁר לְאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים!

"הַמְתִּינִי עִם הַיְלָדִים," אָמַר לְאִשְׁתּוֹ, "אֲנִי הוֹלֵךְ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לִפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם".

הָאוֹר בַּשָּׂדֶה וְהַמַּרְגָּלִית

יָצָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶל הַשָּׂדֶה מִחוּץ לָעִיר, אוֹ לְפִי מְקוֹרוֹת אֲחֵרִים, אֶל מְעָרָה עֲמֻקָּה וּשְׁקֵטָה. הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל עֶרֶב פֶּסַח הֵחֵלָּה לְהִטּוֹת מַעֲרָבָה. עוֹד מְעַט נִכְנָס הֶחָג. רַבִּי שִׁמְעוֹן עָמַד, עָצַם אֶת עֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, זְקָנוֹ הַלָּבָן רָעַד הַלָּבָן רָעַד מְעַט, וְהוּא פָּתַח אֶת לִבּוֹ בִּתְפִלָּה עֲמוּקָה וּטְהוֹרָה.

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!" שָׁפַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת דִּמְעוֹתָיו, "אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי. אֲנִי שָׂמֵחַ בַּתּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ לִי מִיּוֹם לְיוֹם, גַּם כְּשֶׁאֵין לִי מַה לֶּאֱכֹל. אַךְ יְלָדַי הַקְּטַנִּים קְשֵׁי יוֹם... בָּתֵּי כָּל יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים כָּל טוּב לִכְבוֹד יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּבֵיתִי אָפֵל. עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ לִכְבוֹד הֶחָג!".

יְלָדִים, כְּשֶׁצַּדִּיק מִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק נִשְׁמָתוֹ – הַשָּׁמַיִם נִקְרָעִים! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת צַדִּיקָיו, לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָשִׁיב אֶת תְּפִלָּתוֹ רֵיקָם.

לְפֶתַע...

אוֹר עָצוּם, חָזָק וְסַנְוֵר אֶת הָעֵינַיִם, הִבְזִיק בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה! פַּס שֶׁל אֵשׁ לְבָנָה יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם. יָד נֶעֱלָמָה, יָד שֶׁל מַלְאָךְ אוֹ שֶׁל נֵס מִן הַשָּׁמַיִם, פָּשְׁטָה אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן.

הוּא פָּתַח אֶת שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו, וְהִנֵּה – לְתוֹךְ יָדָיו נָפְלָה מַרְגָּלִית!

זוֹ לֹא הָיְתָה סְתָם אֶבֶן טוֹבָה. זוֹ הָיְתָה אֶבֶן כָּל כָּךְ נוֹצֶצֶת, מְלֵאָה בְּאוֹר פְּנִימִי, נוֹצֶצֶת בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת, יְקָרָה כָּל כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ לְקֵיסַר רוֹמָא לֹא הָיְתָה מַרְגָּלִית כָּזוֹ!

רַבִּי שִׁמְעוֹן רָץ מַהֵר לָעִיר וְנָתַן אוֹתָהּ לַשּׁוּלְחָנִי (אִישׁ שֶׁקּוֹנֶה יַהֲלוֹמִים וּמוֹכֵר כֶּסֶף). הַשּׁוּלְחָנִי כִּמְעַט הִתְעַלֵּף כְּשֶׁרָאָה אֶת הַיַּהֲלוֹם! "זֶה שָׁוֶה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרֵי זָהָב! יֵשׁ לִי בַּחֲנוּת רַק מְעַט מַטְבְּעוֹת. קַח אוֹתָם, קְנֵה כָּל מָה שֶׁתִּרְצֶה לֶחָג, וְאֶת שְׁאָר הַכֶּסֶף אֶתֵּן לְךָ אַחֲרֵי הֶחָג!"

בְּאוֹתוֹ יוֹם, נִמְלָא בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶרְגְּזֵי מַצּוֹת קְדוֹשׁוֹת, בָּשָׂר חַי כָּשֵׁר, דָּגִים רֵיחָנִיִּים, וְיַיִן מְשֻׁבָּח. הַיְלָדִים חִיְּכוּ וְקָפְצוּ מִשִּׂמְחָה.

רַגְלֵי שֻׁלְחָן הַזָּהָב בְּגַן עֵדֶן

רַבִּי שִׁמְעוֹן נִגַּשׁ לְאִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁפָּנָיו מְאִירוֹת. "רְאִי אִשְׁתִּי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַע לִתְפִלָּתֵנוּ! הוּא שָׁלַח לָנוּ מַרְגָּלִית מִן הַשָּׁמַיִם!".

אָדָם רָגִיל, הָיָה צוֹעֵק: "יֵשׁ! מָחָר נִקְנֶה וִילָה חֲדָשָׁה! נִקְנֶה עֲגָלָה עִם סוּסִים!".

אֲבָל אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה מְאֹד. עֵינֶיהָ נִפְעֲרוּ בְּפַחַד. הִיא הִבִּיטָה עַל הַמָּזוֹן הָרַב וְעַל עֵינָיו שֶׁל בַּעֲלָהּ וְשָׁאֲלָה בְּקוֹל רוֹעֵד:

"רַבִּי... מֵהֵיכָן הַמַּרְגָּלִית הַזּוֹ? הַאִם עָבַדְתָּ בִּשְׁבִילָהּ?".

"לֹא," עָנָה הָרַב, "זֶהוּ נֵס. מִן הַשָּׁמַיִם הִיא נָפְלָה לְיָדַי בְּעֵת תְּפִלָּתִי".

הָאִשָּׁה חָשְׁבָה עַל דָּבָר שֶׁאֲנַחְנוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל שׁוֹכְחִים. הִיא חָשְׁבָה עַל – הָעוֹלָם הַבָּא . עַל גַּן עֵדֶן.

"רַבִּי הַיָּקָר," הִיא לָחֲשָׁה וְהִצְבִּיעָה עַל הָאֹכֶל, "הֲרֵי שְׂכָרָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים נִשְׁמָר לְעוֹלָם הַבָּא. שָׁם, בְּגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, לוֹמְדִים הַצַּדִּיקִים תּוֹרָה סְבִיב שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב. הַאִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁבְּעוֹלָם הַבָּא, כְּשֶׁלְּכָל חֲבֵרֶיךָ יִהְיֶה שֻׁלְחָן מוּשְׁלָם עִם 4 רַגְלַיִם שֶׁל זָהָב, אוֹתָנוּ יוֹשִׁיבוּ סְבִיב שֻׁלְחָן עִם 3 רַגְלַיִם רַק מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר בִּקַּשְׁנוּ אֶת הַשָּׂכָר שֶׁלָּנוּ – הַמַּרְגָּלִית – בָּעוֹלָם הַזֶּה?!"

הִיא הִמְשִׁיכָה וְאָמְרָה בִּתְקִיפוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה: "אֲנִי לֹא מַסְכִּימָה! קַח אֶת כָּל הָאֹכֶל הַזֶּה. הַחְזֵר אוֹתוֹ לַשּׁוּלְחָנִי. הַחְזֵר אֶת הַמַּרְגָּלִית יָשָׁר לַשָּׁמַיִם! אֲנִי מַעֲדִיפָה שֶׁנָּחֹג אֶת חַג הַפֶּסַח בַּעֲנִיּוּת וּבְעֹצֶר לֶחֶם, רַק שֶׁלֹּא נַפְסִיד חֶלְקִיק מִשְּׂכָרְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא!".

הַנֵּס הַגָּדוֹל אַף יוֹתֵר

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הִקְשִׁיב לְאִשְׁתּוֹ וְלִבּוֹ רָחַב מִגַּאֲוָה עַל אֱמוּנָתָהּ הָאֵיתָנָה. הוּא הָלַךְ אֶל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא לִשְׁאוֹל בַּעֲצָתוֹ. "מָה אֶעֱשֶׂה עִם טַעֲנַת אִשְׁתִּי?" שָׁאַל. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר לוֹ: "אֱמֹר לָהּ, שֶׁאִם יֶחְסַר שֻׁלְחַנְכֶם כְּרֶגֶל, אֲנִי אַשְׁלִים לָכֶם מִשֻּׁלְחָנִי שֶׁלִּי!".

אַךְ כְּשֶׁחָזַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וּמָסַר אֶת דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה לְאִשְׁתּוֹ, הִיא סֵרְבָה גַּם לְכָךְ: "בָּעוֹלָם הַבָּא – הַאִם אָדָם יָכוֹל לָתֵת מִזְּכֻיּוֹתָיו לַחֲבֵרוֹ?! הֲרֵי 'כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק נִכְוֶה (מַרְגִּישׁ צַעַר) מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ'. עָלֶיךָ לְהַחְזִיר אֶת הַמַּרְגָּלִית!".

לְלֹא מִלָּה נוֹסֶפֶת, וּמִתּוֹךְ כְּנִיעָה וַהֲבָנָה שֶׁאִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, לָקַח רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת הַמַּרְגָּלִית שׁוּב אֶל הַשָּׂדֶה.

הַשֶּׁמֶשׁ לָטְפָה אֶת תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן מָתַח כַּפּוֹתָיו לְמַעְלָה וְאָמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תּוֹדָה עַל הַחֶסֶד. אַךְ מַעֲדִיפִים אָנוּ אֶת שְׂכָרְךָ בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי!".

וְהִנֵּה – יְלָדִים, שִׁימוּ לֵב לַפֶּלֶא – שׁוּב יָרְדָה אוֹתָהּ פַס שֶׁל אֵשׁ לְבָנָה, פָּשְׁטָה אֶת הַיָּד מִן הַשָּׁמַיִם... וְלָקְחָה אֶת הַמַּרְגָּלִית בַּחֲזָרָה!

חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אוֹמְרִים, שֶׁהַנֵּס שֶׁל הַחְזָרַת הַמַּרְגָּלִית, גָּדוֹל אַף יוֹתֵר מִנֵּס קַבָּלָתָהּ. מַדּוּעַ? כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל "מִן הַשָּׁמַיִם מַעֲנִיקִים מַתָּנוֹת, אַךְ אֵינָם לוֹקְחִים אוֹתָן מֵחָדָשׁ אִם הָאָדָם לֹא רוֹצֶה בָּהֶן". כָּאן ה' הוֹכִיחַ כַּמָּה הוּא מַעֲרִיךְ אֶת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּהֶם עַל שְׂכַר הַמִּצְווֹת וְהַתּוֹרָה, וְכִבֵּד אֶת בַּקָּשָׁתָם!

בְּאוֹתוֹ לֵיל סֵדֶר, בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא לֹא הָיָה מָלֵא בְּבָשָׂר וְדָגִים. הוּא הָיָה דַּל בְּאֹכֶל – אֲבָל הוּא הָיָה מָלֵא עַד אֶפֶס מָקוֹם בְּאוֹר הַשְּׁכִינָה, בְּשִׂמְחָה שֶׁל תּוֹרָה, וּבְיְדִיעָה שֶׁהַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּהֶם בְּגַן עֵדֶן... מֻשְׁלָם וְשָׁלֵם תָּמִיד.