רבי יהודה הנשיא (רבי) – לימוד לשון הקודש מאמתו של בית רבי

יומן של רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא (רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ) מְסַדֵּר הַמִּשְׁנָה, גְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁל הַדּוֹר, וְ"אַמַּת בֵּית רַבִּי" – הַמְשָׁרֶתֶת הַצְּנוּעָה… ברגע „הַחֲכָמִים "שׁוֹבְרִים אֶת הָרֹאשׁ" בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּלְפֶתַע שׁוֹמְעִים אֶת הַמְשָׁרֶתֶת שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא – הַמַּקְפִּיד שֶׁבְּבֵיתוֹ יְדַבְּרוּ רַק לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ טְהוֹרָה – מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּמִּלִּים הָאֵלּוּ…”.
מכתב אל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא (רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ) מְסַדֵּר הַמִּשְׁנָה, גְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁל הַדּוֹר, וְ"אַמַּת בֵּית רַבִּי" – הַמְשָׁרֶתֶת הַצְּנוּעָה…: כיצד המעשה לימד אותי „קְדֻשַּׁת הַשָּׂפָה. לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֵינָהּ רַק שָׂפָה מֵהֶעָבָר, הִיא שְׂפַת הַנֶּשֶׁמֶה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ כֵן, אֶפְשָׁר לִלְמֹד תּוֹרָה וְחָכְמָה מִכָּל אָדָם,…”?
ראיון: מדוע לא ויתרת כאשר „בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, רַבִּים מֵעַם יִשְׂרָאֵל דִּבְּרוּ אֲרָמִית בָּרְחוֹב וְשָׁכְחוּ אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית הַמְּקוֹרִית. חַכְמֵי הַסַּנְהֶדְרִין נִתְקָלִים בְּמִלִּים נְדִירוֹת בַּתּוֹרָה וּבַמִּשְׁנָה (כְּמוֹ 'סֵרוּגִין', 'חֲלוּגְלְגוֹת',…”?
ספרו את „הַתַּעֲלוּמָה הָרִאשׁוֹנָה: מַהִי "חֲלוּגְלְגוֹת"?” מנקודת מבט של מי שראה את המעשה.