תבלין ושמו שבת — קשריו עם אנטונינוס

פְּתִיחָה: הַקֵּיסָר הָרוֹמָאִי וְנְשִׂיא יִשְׂרָאֵל

יְלָדִים, שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם אֶת הָאִישׁ הֶחָזָק בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. מֶלֶךְ אֵימְתָנִי שֶׁשּׁוֹלֵט עַל צְבָאוֹת עֲנָקִיִּים, עַל מְדִינוֹת וְעַל אוֹצָרוֹת מְלֵאִים בְּמַטְבְּעוֹת זָהָב יְקָרִים. שְׁמוֹ הָיָה אַנְטוֹנִינוֹס, קֵיסָר רוֹמָא הַגְּדוֹלָה.

אַנְטוֹנִינוֹס הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל בְּכָל יוֹם אֶת הַמַּאֲכָלִים הֲכִי יְקָרִים שֶׁיֵּשׁ! טַבָּחִים מִכָּל קְצוֹת תֵּבֵל טָרְחוּ בְּמִטְבְּחוֹ אֵצֶל תַּנּוּרֵי אֵשׁ יְוֹקְדִים.

אֲבָל... לַקֵּיסָר אַנְטוֹנִינוֹס הָיָה חָבֵר סוֹדִי. חָבֵר מְיֻחָד בְּמִינוֹ. שְׁמוֹ הָיָה רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא , שֶׁקָּרְאוּ לוֹ כֻּלָּם בְּאַהֲבָה רַבָּה פָּשׁוּט "רַבִּי", אוֹ "רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ".

רַבִּי הָיָה נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל. הוּא זֶה שֶׁכָּתַב אֶת הַמִּשְׁנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים עַד הַיּוֹם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לְרַבִּי עֹשֶׁר רַב – אַרְמוֹנוֹת, עֲבָדִים וּשְׂדוֹת תְּבוּאָה. אַךְ רַבִּי הָיָה צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם; הוּא לֹא נֶהֱנָה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה אֲפִלּוּ כְּדֵי לִטְעֹם דָּבָר אֶחָד לְהֲנָאַת גּוּפוֹ. כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו הָיוּ מְשֻׁקָּעוֹת בַּתּוֹרָה.

אַנְטוֹנִינוֹס אָהַב מְאֹד לְבַקֵּר אֶת רַבִּי. הַקֵּיסָר הָרוֹמָאִי הָיָה מַגִּיעַ בְּמֶרְכָּבוֹתָיו, שׁוֹמֵעַ אֶת חָכְמָתוֹ שֶׁל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, וְלִבּוֹ הָיָה מִתְרַחֵב.

הַסְּעוּדָה הַקָּרָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת

בְּאַחַד הַיָּמִים, הִגִּיעַ אַנְטוֹנִינוֹס הַקֵּיסָר לְהִתְאָרֵחַ מַמָּשׁ בְּעֶצֶם יוֹם הַשַּׁבָּת.

בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי מָלְכָה דְּמָמָה קְדוֹשָׁה. לֹא נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת פַּטִּישִׁים מֵהָרְחוֹב, וּבַמִּטְבָּח לֹא הָיְתָה אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, לֹא עָלָה עָשָׁן אֲפַרְפַּר, וְשׁוּם סִיר לֹא רָתַח בְּקוֹל בִּעְבּוּעַ כְּבֵד עַל הַכִּירַיִם. אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת!

עַל הַשֻּׁלְחָן הָיוּ מוּנָחִים מַאֲכָלִים שֶׁהוּכְנוּ כְּבָר בְּיוֹם שִׁשִּׁי. הַמַּאֲכָלִים הָיוּ... קָרִים. כֵּן, בָּשָׂר קַר וְדָגִים קָרִים.

אַנְטוֹנִינוֹס הִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא הָעֵץ הַמְגֻלָּף, הִבִּיט בַּצַּלַּחַת שֶׁמּוּלוֹ וְהִסְתַּיֵּג מְעַט. הוּא, הַקֵּיסָר הָרוֹמָאִי שֶׁרָגִיל לֶאֱכֹל רַק מַאֲכָלִים יְוֹקְדִים וּטְרִיִּים שֶׁיָּצְאוּ זֶה עַתָּה מִן הָאֵשׁ, יֹאכַל בָּשָׂר קַר?

אַךְ מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי, נָטַל אַנְטוֹנִינוֹס כַּף אַחַת וְהִכְנִיס לְפִיו.

יְלָדִים, בְּאוֹתוֹ רֶגַע... עֵינָיו שֶׁל הַקֵּיסָר אוֹרוּ! הַבָּשָׂר נָמַס בְּפִיו בְּטַעַם גַּן עֵדֶן הַשָּׁמוּר לְמַלְאָכִים! הוּא לָעַס שׁוּב, וְשׁוּב, תּוֹהֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁמָּא הוּא חוֹלֵם. טַעַם עָמֹק, מָתוֹק וְעָשִׁיר עָטַף אֶת כֻּלּוֹ. רֵיחַ שֶׁל קְדֻשָּׁה נָשַׁב מֵהַמָּנָה הַקָּרָה הַזּוֹ.

"זֶה נִפְלָא! זֶה מְדְהִים!" קָרָא אַנְטוֹנִינוֹס כְּשֶׁהוּא מְמַלֵּא אֶת צַלַּחְתּוֹ עוֹד וָעוֹד, וְאוֹכֵל בְּתֵיאָבוֹן שֶׁלֹּא חָוָה מִיָּמָיו. "רַבִּי, הַטַּבָּחִים שֶׁלְּךָ הֵם אָמָּנִים שֶׁל מַמָּשׁ!".

רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא רַק חִיֵּךְ בְּשֶׁקֶט עַד כְּדֵי תְּמִיהָה בְּפָנָיו הַמְּאִירוֹת, וְהוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּתַן אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.

הַסְּעוּדָה הָרוֹתַחַת בְּיוֹם חוֹל

עָבְרוּ מִסְפַּר יָמִים. וְהִנֵּה, בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, הִגִּיעַ אַנְטוֹנִינוֹס לְבִקּוּר פֶּתַע אֵצֶל רַבִּי.

הַפַּעַם, הַמִּטְבָּח שֶׁל רַבִּי הָיָה שׁוֹקֵק חַיִּים! תַּנּוּרֵי הַחֶמָר הָיוּ מְלֵאִים בְּגֶחָלִים לְוֹהֲטוֹת עַד שֶׁצִּבְעָן הָפַךְ לְכָתֹם מַסְנְוֵר. קוֹל פִּצְפּוּץ שַׁמְנוּנִי נִשְׁמַע מִן הַמַּחֲבַתּוֹת. נִיחוֹחוֹת שֶׁל כַּמּוֹן, צִפּוֹרֶן, כּוּרְכּוּם וּפִלְפֵּל חָרִיף נִשְּׂאוּ בָּאֲוִיר, וְשִׁגְּעוּ אֶת מִי שֶׁעָמַד בָּרְחוֹב. עֲבָדִים הִתְרוֹצְצוּ בְּלִי הֶרֶף, מוֹזְגִים אֶת הַתַּבְשִׁילִים שֶׁהֵרִיחוּ לְמֵרָחוֹק אֶל תּוֹךְ קְעָרוֹת כֶּסֶף נוֹצְצוֹת. אוֹכֶל מַלְכוּתִי בֶּאֱמֶת, חַם, מְבַעְבֵּעַ וְטָרִי-טָרִי שֶׁזֶּה עַתָּה יָרַד מִן הָאֵשׁ!

אַנְטוֹנִינוֹס, שֶׁזָּכַר אֶת טַעְמָהּ הָעִלָּאִי שֶׁל הַסְּעוּדָה מִיּוֹם הַשַּׁבָּת, מִהֵר לְהִתְיַשֵּׁב. מַיִם רָצוּ בְּפִיו כְּשֶׁהֵרִיחַ אֶת אֵדֵי הַמָּרָק הֶחָם הָעוֹלִים אֶל נְחִירָיו. הַכֹּל רָתַח וְהֶעֱלָה עָשָׁן רֵיחָנִי.

הוּא נָטַל כַּף, נָשַׁף עָלֶיהָ קַלּוֹת לְקָרְרָהּ, וְהִכְנִיס אוֹתָהּ לְפִיו כְּשֶׁהוּא מְצַפֶּה לְחַוְיַת גַּן עֵדֶן...

אֲבָל... מָה קָרָה כָּאן?

אַנְטוֹנִינוֹס לָעַס בְּאִטִּיּוּת. הָאֹכֶל הָיָה טָעִים, בְּהֶחְלֵט מְעֻלֶּה. בָּשָׂר מְשֻׁבָּח וְחַם. אֲבָל... שֶׁהוּא טַעַם רָגִיל! טַעַם שֶׁל בָּשָׂר וְתַבְלִינִים, וְלֹא יוֹתֵר! עֵינָיו לֹא אוֹרוּ, וְהוּא אֲפִלּוּ אָנַח מִן אַכְזָבָה קְטַנָּה. הָיָה חָסֵר פֹּה מַשֶּׁהוּ עָמֹק, מַשֶּׁהוּ שֶׁמֵּאִיר אֶת הַלֵּב מִבִּפְנִים.

הַסּוֹד הַגָּדוֹל שֶׁבְּאוֹצַר הַתַּבְלִינִים

הַקֵּיסָר הִנִּיחַ אֶת הַכַּף בְּתֵמַהוֹן, פָּנָה אֶל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל וְאָמַר:

"אוֹהֲבִי הַיָּקָר רַבִּי! סְלַח לִי עַל שְׁאֵלָתִי, אַךְ קָשֶׁה לִי לְהָבִין. לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים אָכַלְתִּי כָּאן תַּבְשִׁילִים קָרִים, כִּמְעַט מֻקְפָּאִים, וְהֵם עָרְבוּ לְחִכִּי הַרְבֵּה יוֹתֵר! וְאִלּוּ כָּעֵת, כְּשֶׁהַמַּאֲכָלִים טְרִיִּים, חַמִּים וְרוֹתְחִים יְשִׁירוֹת מִן הַתַּנּוּר... הֵם פַּחוֹת טְעִימִים. אֵיךְ יִתָּכֵן הַדָּבָר?!"

רַבִּי חִיֵּךְ, הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל זְקָנוֹ הַלָּבָן כְּשֶׁעֵינָיו מְאִירוֹת כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאָמַר בְּקוֹל שָׁלֵו:

"כְּבוֹד הַקֵּיסָר. הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא פְּשׁוּטָה. בַּתַּבְשִׁילִים שֶׁהוּגְשׁוּ לְךָ הַיּוֹם... חָסֵר תַּבְלִין אֶחָד".

קָפַץ אַנְטוֹנִינוֹס מִמְּקוֹמוֹ בִּפְלִיאָה וּבִגְאֲוָה רוֹמָאִית: "תַּבְלִין מְסֻיָּם חָסֵר לְךָ?! מָה הוּא אוֹתוֹ תַּבְלִין פֶּלֶא? לִי יֵשׁ אֶת אוֹצְרוֹת רוֹמָא שֶׁלֹּא נִגְמָרִים! הֲיֵשׁ דָּבָר שֶׁחָסֵר בְּגִנְזֵי הַמֶּלֶךְ? רַק אֱמֹר לִי מָה שְׁמוֹ שֶׁל הַתַּבְלִין – הַאִם זֶה שׁוֹשַׁנַּת מְלָכִים? הַאִם זֶה עָלֶה שֶׁל זָהָב גָּרוּס? הַאִם זֶה תַּבְלִין הַמּוּבָא מִסּוֹף מִדְבָּרוֹת עֲרָב? אֲנִי אֶשְׁלַח לְךָ כָּעֵת מֵאָה שַׂקִּים אֲפוּפֵי נִיחוֹחַ מֵאוֹתוֹ תַּבְלִין יָקָר!".

רַבִּי הַקָּדוֹשׁ נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל הַקֵּיסָר, קוֹלוֹ צָלַל עָמֹק וְהָפַךְ לִתְפִלָּה חֲרִישִׁית וַעֲצוּמָה:

"לֹא, מַלְכִּי," אָמַר צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. "אֶת הַתַּבְלִין הַזֶּה לֹא תּוּכַל לִקְנוֹת בְּכָל כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ. אוֹצְרוֹתֶיךָ יִקְצְרוּ מִלְּהַשִּׂיג אוֹתוֹ".

"וּמָה שְׁמוֹ שֶׁל תַּבְלִין פֶּלֶא זֶה?" לָחַשׁ אַנְטוֹנִינוֹס, רָתוּק לְדִבְרֵי הָרַב.

"תַּבְלִין אֶחָד יֵשׁ לָנוּ, וְשַׁבָּת שְׁמוֹ!" הִכְרִיז רַבִּי. "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ הִכְנִיס בְּיוֹם הַשַּׁבָּת נְשָׁמָה יְתֵרָה, קְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה מִן הַשָּׁמַיִם. כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְקַיְּמִים אֶת מִצְוַת "עוֹנֶג שַׁבָּת" וְאוֹכְלִים לִכְבוֹד מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים – הָאֹכֶל מְקַבֵּל טַעַם עִלָּאִי שֶׁשּׁוּם טַבָּח וְשׁוּם אֵשׁ לֹא יְכוֹלִים לִיצֹר!

הַאִם יֵשׁ לְךָ שַׁבָּת, אַנְטוֹנִינוֹס?! אֶת תַּבְלִין הַשַּׁבָּת נָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשּׁוֹמְרִים בְּאַהֲבָה עַל קְדֻשָּׁתוֹ!"

אַנְטוֹנִינוֹס שָׁתַק. הַקֵּיסָר הַגָּדוֹל, שֶׁכָּבַשׁ עָרִים וּמְדִינוֹת, הֵבִין בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁהָעֹשֶׁר הָאֲמִתִּי נִמְצָא אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ – שֶׁלֹּא חַי בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל, אֶלָּא אוֹכֵל... כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר דּוֹאֵג לָשִׂים לָנוּ אֶת הַטַּעַם הַמָּתוֹק בְּיוֹתֵר בְּיֵקוּם כֻּלּוֹ!